<h1>התרומה סימנים רכ"ד—רכ"ה</h1>
<h2>דף יט.</h2>
אין מפליגין (עיין טור וב"י וב"ח סי' רנ"ד ומג"א שם) בספינה פחות מג' ימים קודם השבת במד"א לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר ופוסק עמו על מנת לשבות ואין שובת דברי רבי רשב"ג או' א"צ לפסוק פי' רבי' שמואל מ"כ דב"ש היא דאסרי ליתן עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום אבל ב"ה דשרי עם השמש מותר ואפי' ליכנס בספינה בשבת דבמה שנכנס בספינה לא עביד שום איסורא וכי הדר אזלא ד' חוץ לתחום ממילא הוי ולאו מידי עביד אמנם כי נכנס שם בספינה מבעוד יום מותר להלך כל הספינה אע"פ שהלכה חוץ לתחום אבל הנכנס בשבת בספינה אסור להלך בה כי אם ד' אמות משהלכה חוץ לתחום כיון דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום. ובפ' מי שהוציאוהו (מ"ז) תנן נתנוהו עכו"ם בדיר וסהר ר"ג או' מהלך כולה ר"ע אומר מהלך ד' אמות וכן פליגי היכא שהפליג' ספינתו חוץ לתחום ובגמרא רב אמר הלכה כר"ג בדיר וסהר וקאמר טעמא דבספינה מודו רב ושמואל דמהלך כולה הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום ואין נראה למורי רבי' שהרי רבי ורשב"ג דפליג עליה בספינה לא מסתבר דפליגי אליבא דב"ש כי אם אליבא דב"ה ואפ"ה אסרו פחות מג' ימים ועוד בדבר אפי' דליכא מלאכה אסרי ב"ה בשבת דליכא איסורא במה שנותן הכלים לעכו"ם ועוד המלאכה העכו"ם עושה אותה אבל בספינה הישראל עצמו מהלך עושה איסור שהולך חוץ לתחום ועוד דהיאך יכנס בשבת בספינה הא אמרי' פרק תולין (קל"ט) חזי מר האי צורבא מדרבנן דניים במברא ועבר לאידך גיסא שהעכו"ם מוליך את הספינה וסייר פירי ואמר למינם קא מכווננ' א"ל הערמ' לצורבא מרבנן שרי דליכא למגזר שיעשה בהדיא אלמא בלא הערמה אסור אף בלא חוץ לתחום. דלאידך גיסא דנהרא לא חוץ לתחום הוה ולא משום סייר פירי הוא אסור דבפ' שואל (קנ"א) אמרי' אמר רב יהודה אמר שמואל מותר אדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואשמור לך הפירות שבתחומי אלא אסור לילך בספינה כל שהו כמו שאסור לאדם לשוט כדאמרינן פרק כירה (ע"ב) וטעמא משום שמא יעשה חבית של שייטין והיכא נמי שנכנס בספינה בשבת מותר ללכת בכולה ולטלטל תוכה לחוץ ד' אמות שהרי רב אמר הלכה כר"ג בדיר וסהר. אע"ג דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום שנתנוהו עכו"ם שם והלכה כרב באיסורי לגבי שמואל כדאמרי' פ' יש בכור ולא כרב חננאל דפסיק כשמואל משום דתניא חנני' או' הכריע אחי אבא כר"ע בדיר וסהר. ורב אלפס פי' דליתא דאין למדין הלכה מפי תלמוד ומשום מכריע נמי הא אמרינן פרק כירה דאין מכריע בברייתא אלא כרב הלכה דשרי כר"ג לגמרי ועוד גבי דינרי דאתו למברכת' קאמר דאית להו כל העיר ועוד פיר' רבי' חננאל דברית' דאין מפליגין בספינה מיירי במהלכת למטה מעשרה. דאי למעלה שרי דהא אין תחומין למעלה מעשרה. וקשה על זה דאיבעיא להו פרק מי שהוציאוהו (מ"ה ע"ב) אי יש תחומין למעלה מי' או לא והוה ליה לאתויי הך דאין מפליגין ולתרץ במהלכת ברקק כדאמרינן התם על אחריני ועוד דלמעלה מעשרה נמי אסור בלא ספינה טעמא דאיסור תחומין כדאיתא פרק תולין כדפריש' לעיל שמא יעשה חבית של שייטין. פסק הלכך אסור ליכנס אפי' ללכת כל שהוא בספינה כדאמר פרק תולין האי צורבא מרבנן דניים במברא ואזיל לאידך גיסא וסייר פירי וקאמר ליה דרך הערמה שרי. הא בהדיא אסור וטעמא הוי דנראה כשט דאסור גזירה שמא יהיה עושה חבית של שייטין או גזירה שלא ינהיגנה הוא עצמו ויוליכנה ד' אמות דרך המים שהן כרמלית וא"כ אף מע"ש אסור ליכנס בספינה אם סבור ללכת בתוכה בשבת דנראה כשט ועוד משום דהולך חוץ לתחום לכך צריך ליכנס בספינה ג' ימים או בעת שיוכל לעבור קודם שבת כדתניא אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת ואז אפי' הוא בתוכה בשבת אין בכך כלום ולא החמירו כ"כ ובים שעוברים ללכת ארץ האי שקורין אנגוליטירא פעמים שעוברין אותה ביום אח' כשיש להם רוח טוב ומותרין ליכנס בספינה בחמישי לערב וללכת לדבר מצוה מותר להיכנס אפילו ע"ש עם חשכה כדאיתא בברייתא ואמנם בכל עניין שנכנס בספינה אלו מע"ש אפי' בשבת מותר ללכת בכל הספינה אפילו יותר מד' אמות ואע"ג שהלך חוץ לתחום ואע"ג שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום אלא נכנס בשבת דהלכה כרב דאמר פרק מי שהוציאוהו הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה דמהלך כולה אע"ג דנתנוהו שם עכו"ם בשבת ולא שבת באויר מחיצות מבעוד יום ואסור ללכת בקרון בשבת משום דמשתמש בבהמה המנהיג' ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה שמא יחתוך זמורה וה"ה על הקרון דהיינו כמו צדדין ופ' מי שהחשיך אמרי' הלכתא צדדין אסורין ואפילו ינהיגו עכו"ם עצמן את הקרון אסור אם הולכין חוץ לתחום ולא דמי לספינה.
